001 - אם כבר פוסט ראשון, אז על בראשית!

ברוכים הבאים לפוסט הראשון שלי! שמי מאור, ואני מתרגש להתחיל לשתף רעיונות ומחשבות על התורה - הדבר היקר ביותר בעיניי.

את האתר הזה אני רואה כמעין "מאגר מחשבות" אישי: מקום שבו אוכל לאסוף, לארגן ולפתח רעיונות שלומדים וצומחים יחד איתי. הפוסטים כאן אינם באים להציג את ה"אמת" המוחלטת כפי שאני רואה אותה, אלא לשתף תהליך לימוד פתוח – שיחה מתמשכת על התורה, עם שאלות, חקירות ולעיתים גם ספקות. המטרה היא כפולה: גם לסדר לעצמי את הרעיונות במקום אחד, וגם להציע אותם לאחרים כנקודת פתיחה לחשיבה ולדיון.

התלבטתי רבות באיזה נושא להתחיל, מפני שיש לי מה לומר כמעט על כל נושא. בסופו של דבר, לאחר מחשבה, החלטתי שאין ראוי יותר לפוסט ראשון מאשר לעסוק בפסוק הראשון בתורה, המהווה יסוד האמונה ועמוד חכמת ישראל. לכן, הפוסט הזה יוקדש לפתיחת ספר בראשית, ויהיה ראשון בסדרה על המקרא.

כבר קבוע בתודעה הכללית שהמילה הראשונה בתורה מציינת נקודה כרונולוגית - ההתחלה האבסולוטית של הזמן. גם לאנגלית כך מתרגמים את המילה הבראשיתית: "In the beginning". אך אם נדקדק מעט, נראה שהתמונה מורכבת יותר מכפי שנהוג לחשוב.

בשביל להבין את התורה, הכרחי להבין את דקדוק הלשון שבה היא כתובה. על כל פנים, לרוב לא אדבר על הדקדוק אלא אם יש לו השלכות משמעותיות ורלוונטיות לעניינינו. במקרה של המילה "בראשית", אי אפשר להתעלם - הדקדוק שלה יוצא דופן, ומשמעותה בפסוק אינה ברורה מאליה.

השאלה המרכזית שהטרידה דורות של פרשנים ובלשנים במילה "בראשית" היא האם יש לראות בה לשון סמיכות. סמיכות היא צירוף, בדרך כלל של שני שמות עצם, שיש ביניהם קשר. המילה הראשונה בסמיכות נקראת ה"נסמך", והשניה נקראת ה"סומך". בסמיכות, "הX של Y" נהפך ל"Y X" - היידוע (ה"א הידיעה) נופל מהנסמך. לדוגמא, "הראשית של דגנך" הופך ל"ראשית דגנך" (דברים יח); "בָּראשית של ממלכתו" הופך ל"בְּראשית ממלכתו" (ירמיה כז).

השימוש במילה "בראשית" בפסוק הראשון בתורה מעורר קושי יוצא דופן. אם נאמר ש"בראשית" סמוכה, איפה הסומך? בראשיתו של מה ברא אלהים את השמים ואת הארץ? לפי זה לא ניתן לתרגם כפי שנהוג (=in the beginning), אלא "in the beginning of".

ואם נאמר ש"בראשית" אינה סמוכה, ושהיא לא מציינת את ראשיתו של דבר מסויים, אלא את ה"ראשית" האבסולוטית - מדוע הבי"ת מנוקדת ללא יידוע (בְּראשית ולא בָּראשית)?

ראשית נפנה לתרגום אנקלוס, המכונה אצל חז"ל "תרגום דידן" (="התרגום שלנו") - התרגום הרשמי של עם ישראל. הוא תירגם את "בראשית" = "בֲקַדמִין". משמעותה המילולי של המילה היא "בקדומים" או "במוקדמים". קשה לעמוד על כוונתו המדוייקת של אנקלוס, מפני שהוא לא תרגם "ראשית" באופן זהה בשום מקום אחר בתורה. ד"ר רפאל בנימין פוזן (בספר פרשגן, פירושו לתרגום אנקלוס) הציע שייתכן שאנקלוס בחר בתרגום יוצא דופן כדי לציין שמדובר ברעיון פילוסופי ייחודי - שלזמן עצמו היתה נקודת התחלה. ובלשונו: "מסתבר שבאמצעות התרגום היחידאי 'בקדמין', רמז אונקלוס למשמעה הפילוסופי של תיבת 'בראשית': העידן העל זמני טרם הבריאה".

אמנם, הרעיון הנדון הוא ללא ספק ייחודי, אבל הבחירה לתרגם כפי שאנקלוס תרגם היא, ככל הנראה, לא מבוססת על נסיון להראות את ייחודיותו של הרעיון. לפי הלקסיקון הארמי המקיף, פירושה של "בקדמין" הוא "קודם כל" או "ראשית", וההסכמה הכללית היא שכוונת "בקדמין" היא "בימים קדומים" או "בימי קדם". לפי זה, יותר מסתבר שאנקלוס לא התעכב על הקושי הדקדוקי, ובחר לתרגם את הפסוק לפי מובנו ההקשרי. אם כן, תרגום אנקלוס לא מציע לנו דרך להמלט מהבעיה הדקדוקית בפסוק, ומעמדה של המילה "בראשית" נותר עמום.